1. שלב 1: נתחיל בהכנת הבצק. בקערה גדולה, נערבב את הקמח עם השמרים והסוכר. זהו השלב שבו אנחנו מכינים את הבסיס ללחמניות שלנו, ולכן חשוב לערבב היטב כדי שהשמרים יתפזרו בצורה אחידה בקמח.
2. שלב 2: נוסיף את המים הפושרים בהדרגה, תוך כדי ערבוב. אני ממליצה להשתמש בידיים כדי להרגיש את הבצק ולהבטיח שהוא מתאחד בצורה חלקה. המים צריכים להיות פושרים, לא חמים מדי, כדי לא לפגוע בפעילות השמרים.
3. שלב 3: נוסיף את הביצה, המלח ורבע כוס שמן הזית. נמשיך ללוש את הבצק עד שהוא הופך לגמיש וחלק. אם הבצק מרגיש דביק מדי, אפשר להוסיף מעט קמח. אם הוא יבש מדי, נוסיף עוד קצת מים פושרים.
4. שלב 4: נכסה את הקערה במגבת לחה או בניילון נצמד, ונניח לבצק לתפוח במקום חמים למשך כשעה, או עד שהוא מכפיל את נפחו. זה הזמן שבו השמרים עושים את הקסם שלהם, והבצק מתמלא באוויר והופך לרך ונעים.
5. שלב 5: לאחר שהבצק תפח, נעביר אותו למשטח עבודה מקומח קלות ונלוש אותו שוב כדי להוציא את האוויר. זהו שלב מהנה במיוחד, שבו אפשר לשתף את הילדים ולתת להם לעזור בלישה.
6. שלב 6: נחלק את הבצק לכדורים בגודל אחיד, בהתאם לגודל הלחמניות הרצוי. אני אוהבת להכין לחמניות קטנות שמתאימות בדיוק לנשנוש או ללוות ארוחה.
7. שלב 7: נניח את הכדורים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, ונכסה אותם שוב במגבת לחה. ניתן להם לתפוח פעם נוספת למשך כ-20 דקות. בזמן הזה, נחמם את התנור ל-180 מעלות צלזיוס.
8. שלב 8: בזמן שהלחמניות תופחות, נכין את תערובת השום. בקערה קטנה, נערבב את השום הכתוש עם הפטרוזיליה הקצוצה ושמן הזית הנוסף. אם רוצים, אפשר להוסיף גם את החמאה המומסת לתערובת, זה יוסיף טעם עשיר במיוחד.
9. שלב 9: לאחר שהלחמניות תפחו, נבריש אותן בתערובת השום והפטרוזיליה. זהו השלב שבו הריח המדהים של השום מתחיל להתפשט במטבח, ומזמין את כל המשפחה להתקרב.
10. שלב 10: אם רוצים, אפשר לפזר מעל הלחמניות שומשום להוספת קראנץ' וטעם נוסף. זהו שלב אופציונלי, אבל אני ממליצה לנסות לפחות פעם אחת.
11. שלב 11: נכניס את התבנית לתנור שחומם מראש, ונאפה את הלחמניות במשך כ-15 עד 20 דקות, או עד שהן מזהיבות ומקבלות קרום פריך. חשוב לעקוב אחרי האפייה כדי לא לייבש את הלחמניות.
12. שלב 12: נוציא את הלחמניות מהתנור ונניח להן להתקרר מעט לפני ההגשה. הן מושלמות כשהן חמות, אבל גם בטמפרטורת החדר הן נהדרות. ועכשיו, כל מה שנותר הוא ליהנות מהלחמניות הרכות והטעימות האלה עם המשפחה. אני בטוחה שהן יגרמו לכולם לחייך ולהרגיש בבית. בתיאבון!