1. שלב 1: נתחיל בהכנת הבצק. בקערה גדולה, נערבב את הקמח כוסמין המלא עם השמרים היבשים והסוכר החום. אני ממליצה לערבב את החומרים היבשים קודם כל, כדי לוודא שהשמרים מתפזרים באופן אחיד בכל הבצק. זהו שלב חשוב שמבטיח שהלחם יתפח בצורה אחידה.
2. שלב 2: נוסיף את המלח ונערבב שוב. חשוב להוסיף את המלח אחרי השמרים, כי מלח יכול לעכב את פעולת השמרים אם הוא בא במגע ישיר איתם.
3. שלב 3: בקערה נפרדת, נערבב את המים הפושרים עם שמן הזית, הדבש וחומץ התפוחים. אני אוהבת להשתמש במים פושרים כי הם עוזרים לשמרים להתחיל לעבוד מהר יותר. הדבש מוסיף מתיקות עדינה, והחומץ עוזר לשפר את המרקם של הלחם.
4. שלב 4: נשפוך את התערובת הנוזלית לתוך הקערה עם החומרים היבשים. בעזרת כף עץ או הידיים, נתחיל לערבב את החומרים עד שנוצר בצק אחיד. אם הבצק מרגיש יבש מדי, אפשר להוסיף עוד מעט מים, כף אחת בכל פעם, עד שהבצק מתאחד.
5. שלב 5: נעביר את הבצק למשטח עבודה מקומח קלות ונלוש אותו במשך כ-10 דקות. הלישה היא חלק חשוב בתהליך, כי היא עוזרת לפתח את הגלוטן בבצק, מה שייתן ללחם את המרקם האוורירי שלו. אם הילדים בסביבה, זה הזמן המושלם לתת להם לעזור – הם ייהנו מהחוויה, ואתם תזכו לעוד כמה דקות של לישה.
6. שלב 6: לאחר שהבצק חלק וגמיש, נניח אותו בקערה משומנת קלות, ונכסה במגבת לחה או בניילון נצמד. ניתן לבצק לתפוח במקום חמים במשך כשעה, או עד שהוא מכפיל את נפחו. אם מזג האוויר קריר, אפשר להניח את הקערה ליד תנור חם או בתוך תנור כבוי עם האור דולק.
7. שלב 7: לאחר שהבצק תפח, נוציא אותו מהקערה ונלוש אותו קלות כדי להוציא את האוויר. זהו שלב מהנה במיוחד, כי אפשר ממש להרגיש את הבצק מתעורר לחיים.
8. שלב 8: נעצב את הבצק לצורת כיכר או נניח אותו בתבנית לחם משומנת קלות. אם רוצים להוסיף גרעיני חמנייה או דלעת, זה הזמן לפזר אותם מעל הבצק וללחוץ קלות כדי שיידבקו.
9. שלב 9: נכסה את הבצק שוב וניתן לו לתפוח פעם נוספת במשך כ-30 דקות. בזמן הזה, נחמם את התנור ל-180 מעלות צלזיוס.
10. שלב 10: לאחר שהבצק תפח שוב, נכניס את הלחם לתנור החם ונאפה במשך 30-35 דקות, או עד שהלחם מזהיב וקולו חלול כשמקישים עליו בתחתית. הריח שימלא את הבית יהיה פשוט משגע, והילדים כבר יתחילו להתאסף במטבח בציפייה.
11. שלב 11: נוציא את הלחם מהתנור ונניח לו להתקרר על רשת. זהו שלב חשוב, כי הלחם ממשיך להתבשל מעט גם אחרי שהוא יוצא מהתנור. אם תפרסו אותו מיד, הוא עלול להיות מעט דביק מבפנים.
12. שלב 12: לאחר שהלחם התקרר מעט, אפשר לפרוס אותו ולהגיש. אני אוהבת להגיש אותו עם חמאה טרייה או טחינה, אבל הוא טעים גם סתם כך, כמו שהוא. תהנו מהלחם שהכנתם במו ידיכם, ותזכרו שכל פרוסה היא תוצאה של אהבה והשקעה. בתיאבון!
