1. שלב 1: לפני שמתחילים, חשוב להכין את כל המרכיבים מראש. זה יעזור לכם לעבוד בצורה מסודרת ויעילה יותר. חממו את התנור ל-180 מעלות צלזיוס והכינו תבנית אפייה בגודל בינוני. אני ממליצה לשמן את התבנית קלות או לרפד אותה בנייר אפייה כדי להבטיח שהלחם לא יידבק.
2. שלב 2: בקערה גדולה, נערבב את הקמחים - קמח חיטה מלא וקמח לבן. הוסיפו את אבקת האפייה, סודה לשתייה, קינמון, ג'ינג'ר, אגוז מוסקט ומלח. ערבבו היטב בעזרת מטרפה כדי לוודא שכל המרכיבים היבשים מתאחדים בצורה אחידה. זהו שלב חשוב שמבטיח שהלחם יתפח בצורה שווה ויקבל את הטעמים המיוחדים של התבלינים.
3. שלב 3: בקערה נפרדת, נערבב את המרכיבים הרטובים. התחילו עם מחית הדלעת - אם אתם משתמשים בדלעת טרייה, ודאו שהיא מבושלת ומעוכה היטב. הוסיפו את השמן הצמחי, דבש או סירופ מייפל, ביצים ותמצית וניל. בעזרת מטרפה או כף עץ, ערבבו את המרכיבים עד לקבלת תערובת חלקה ואחידה.
4. שלב 4: כעת, הגיע הזמן לשלב בין המרכיבים היבשים והרטובים. הוסיפו את התערובת הרטובה לקערת המרכיבים היבשים בהדרגה, תוך כדי ערבוב עדין. השתדלו לא לערבב יותר מדי, רק עד שהקמח נעלם בתערובת. ערבוב יתר עלול לגרום ללחם להיות קשה מדי.
5. שלב 5: אם בחרתם להוסיף אגוזי מלך, צימוקים או שוקולד צ'יפס, זה הזמן להוסיף אותם לתערובת. ערבבו בעדינות כדי לפזר אותם באופן שווה בתוך הבצק. אני תמיד אוהבת להוסיף אגוזים קצוצים, הם מוסיפים קראנץ' נפלא לכל ביס.
6. שלב 6: העבירו את התערובת לתבנית האפייה המוכנה. השתמשו בכף או מרית כדי להחליק את החלק העליון של הבצק, כך שהלחם ייאפה בצורה אחידה. אם תרצו, תוכלו לפזר מעט אגוזים קצוצים נוספים מעל הלחם לקישוט.
7. שלב 7: הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ואפו במשך 50-60 דקות. כדי לבדוק אם הלחם מוכן, הכניסו קיסם למרכזו. אם הוא יוצא נקי או עם פירורים לחים, הלחם מוכן. אם לא, תנו לו עוד כמה דקות בתנור.
8. שלב 8: לאחר שהלחם מוכן, הוציאו אותו מהתנור ותנו לו להתקרר בתבנית למשך כ-10 דקות. לאחר מכן, העבירו אותו לרשת קירור כדי שיתקרר לחלוטין. זהו שלב חשוב שמונע מהלחם להיות רטוב מדי בתחתיתו.
9. שלב 9: עכשיו, כשהלחם התקרר, הגיע הזמן לפרוס וליהנות! אני ממליצה להגיש אותו עם מעט חמאה או גבינת שמנת. זהו לחם מושלם לארוחת בוקר, נשנוש אחר הצהריים או אפילו כקינוח קליל. אני מקווה שתיהנו מהכנת לחם הדלעת הזה כמו שאני נהניתי לשתף אתכם במתכון. זכרו, כל פרוסה היא תזכורת לחום ולנחמה שהמטבח יכול להביא לחיינו. בתיאבון!
